---

להלן נתונים על נגיף הקורונה (ידוע גם בשמות: covid-19 / Corona Virus / nCoV / Novel CoronaVirus).

הנתונים נכונים ל15/02/2020. נתונים עדכניים יותר ניתן למצוא כאן:
https://www.worldometers.info/coronavirus

יש לקחת בחשבון שככל שיש יותר נדבקים, הסיכון עולה להופעת מוטציות מסוכנות יותר של הוירוס שיתנהגו באופן שונה מהאמור להלן.

מקור הוירוס
הוירוס התגלה לראשונה ב08/12/2019 בעיר ווהאן שבמחוז חוביי בסין, והפרסום הראשוני עליו היה ב30/12/2019 על ידי רופא (ד"ר לי וונליאנג, מת מהנגיף מאוחר יותר) שכתוצאה מכך נעצר על ידי השלטונות באשמת הפצת שמועות. האיפול שהוטל על הנושא על ידי סין נתפס במערב כדבר שתרם לאירוע לצאת משליטה.
המקור המשוער של הוירוס הוא בנחשים סיניים או עטלפים שננשכו על ידם, ויתכן ונמכרו בשוק בעלי חיים ופירות ים בעיר ווהאן שבסין.
אך היו מומחים ללוחמה ביולוגית (לדוגמא: דר' דני שוהם) שטענו כי יתכן ומקור הוירוס הוא במכון מחקר ביולוגי סיני שנמצא בעיר ווהאן ועוסק במחקר פתוגנים מסוכנים ונשק ביולוגי.

תקופת דגירה (נשאות והדבקה אך ללא סימפטומים) של קורונה –
ארגון הבריאות העולמי ("WHO") פרסם 2-14 יום. בפועל התגלו מקרים בין 0-24 יום, אך WHO טוענים שאין הוכחה ש24 יום לא קרה בגלל שהפציינט נדבק שוב באמצע התקופה. עם זאת יתכן שהיה עדיף להחמיר ולהנחות על בידוד 24 יום ולא 14, כמו שאומרים בצה"ל – "כשיש ספק, אין ספק".
השוואה לשפעת עונתית: תקופת דגירה של 1-4 יום, על פי רוב 2 ימים.
השוואה לשפעת החזירים: תקופת דגירה של 1-4 יום, לעיתים אף עד 8 ימים.

חומרה:
מתוך 9,719 מקרים שנסגרו –
16% מתים (1526 מקרים).
84% התאוששו / שוחררו (8193 מקרים)

מתוך 57,381 חולים שנדבקו:
19% במצב חמור או קריטי (11,082 מקרים)
81% במצב מתון (46,299 מקרים)

סימפטומים נפוצים (אחוז החולים הרשום הוא לפי אחד המחקרים "Wang et al". במחקרים נוספים האחוזים היו שונים חלקית, ועם הזמן הנתונים יאספו ויהיו מדוייקים יותר):
חום (98.6% מהחולים)
שיעול יבש (59.4%) – עלול להדרדר לקוצר נשימה ו/או דלקת ריאות חמורה אצל חלק מהחולים
תשישות (69.6%)
אבדן תיאבון (39.9%)
כאבי שרירים (34.8%)
קוצר נשימה (31.2) – אחרי בממוצע 5 ימים (טווח: 1-10 יום) מהסמפטומים הראשונים. אחרי כ8 ימים (טווח: 6-12 יום) אצל חלק מהחולים גם מופיע קוצר נשימה חמור (ARDS).
ליחה (26.8%)
כאב גרון (17.4%)
שלשול (10.1%)
בחילה (10.1%)
סחרחורת (9.4%)
כאב ראש (6.5%)
הקאות (3.6%)
כאב בטן (2.2%)

*אשפוז – אחרי 7 ימים בממוצע (טווח: 4-8 יום).
*מקרים חמורים עלולים להדרדר לדלקת ריאות חמורה, קוצר נשימה חמור (ARDS), אלח דם (sepsis), שוק ספטי (septic shock).
*טיפול: אין כיום תרופה או חיסון, ופיתוח שלהם עלול לקחת אפילו שנתיים. ניתן לתת לחולה טיפול תומך בהתאם למצב הקליני שלו.
*התגלו מקרים שונים בהם בדיקות לגילוי הנגיף הראו שהנבדק אינו נשא, ומאוחר יותר התברר שהוא כן נשא. יש לקחת בחשבון שבדיקות נכון להיום אינן מדוייקות ולכן חשוב לבודד חשודים גם אם הבדיקות תקינות.

תפוצה בעולם
כמות המקרים המאומתים שהתגלו במדינות בעולם (כאן יש נתונים עדכניים):
סין (66,492), יפן (259), סינגפור (67), הונג קונג (56), תאילנד(33), דרום קוריאה(28), מלזיה(19), טאיוון(18), גרמניה(16), ויאטנם(16), ארה"ב(15), אוסטרליה(15), צרפת(11), מקאו(10), בריטניה(9), איחוד האמירויות(8), קנדה(8), פיליפינים(3), איטליה(3), הודו(3), ספרד(2), רוסיה(2), מצרים(1), שוודיה(1), בלגיה(1), קמבודיה(1), נפאל(1), סרי לנקה(1), פינלנד(1).

מקרי מוות לפי מדינה:
סין(1523), יפן(1), פיליפינים(1), הונג קונג(1), צרפת(1).

הדבקה
*גם חולים ללא סימפטומים יכולים להדביק, אם כי חולים עם סימפטומים מדביקים יותר בקלות. ההדבקה היא כנראה באמצעות עיטוש או שיעול, או נגיעה במשטחים עם יד מזוהמת. הנגיף שורד על משטחים מזוהמים כנראה אפילו מספר ימים.
*תועד מקרה של אדם שנדבק רק מלעמוד בתור מאחורי נשא של הוירוס, במשך 14 שניות. יתכן שנדבקים אפילו בזמן קצר יותר.
*הוירוס כנראה מדבק אם שוהים באותו חדר עם נשא, אם עומדים מספר שניות ליד נשא (עד 3 מטר), אם נוגעים בפנים אחרי נגיעה במשטח שנשא נגע בו קודם לכן מבלי שחוטא (משטח כגון כפתור מעלית או אינטרקום, ידית דלת, מתג תאורה, מושב כסא).
*התגלה לאחרונה שיתכן והוירוס מדבק דרך צנרת הביוב בבניינים משותפים מסוגים מסויימים. סביר להניח שגם דרך פחי זבל מרכזיים משותפים לכל השכנים, וכאמור גם דרך כל משטח שבו נשא נגע קודם לכן. המשמעות של הדבקה אפשרית דרך הצנרת היא שיתכן ובידוד ביתי אינו ריאלי כמענה לצורכי בידוד אדם החשוד כנשא של הוירוס (בארה"ב וברוסיה לדוגמא אכן מבודדים נשאים חשודים בבסיס צבאי מרוחק ולא בבית החשוד) שכן מספיק מקרה אחד של צנרת בעייתית להדביק עיר שלמה. עם זאת, קרוב לוודאי שבידוד ביתי עדיף על פני שנשא יסתובב במקומות ציבוריים, שעל פי החוק לנשא בכל מקרה אסור להסתובב בהם, כולל אוטובוסים, מוניות או רכבות.
*עד כה לא נמצאו עדויות להדבקות בנגיף באמצעות קבלת חבילה, אך הנגיף מסוגל לשרוד על משטחים מזוהמים אפילו מספר ימים, כנראה זה תלוי בסוג המשטח.
*עד כה לא הוכח הדבקה באמצעות חיות מחמד, אך יש לקחת בחשבון שמוטציות של הוירוס יתכן וידביקו חיות מחמד בהמשך. באיזורים מסוכנים (כמו סין) יש להמנע ממגע עם בעלי חיים או שהיה בשווקי בעלי חיים.

טיפים להקטנת הסיכון להדבק
*https://www.ynet.co.il/health/article/HkyJWy007I
*https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5679082,00.html
*יש למנוע מאנשים המפגינים סימני מחלה, או מחשוד כנשא (למשל הגיע לאחרונה מסין), מלהגיע למקומות ציבוריים (כגון עבודה, חדר כושר, חנויות, וכו'). יש להתרחק מאנשים כאלה, ו/או לבקש מהם להשאר בבית.
*שטיפת ידיים יסודית עם סבון לעיתים קרובות, ובפרט לפני מגע בפנים, אכילה, שיעול או עיטוש, או כשחוזרים לבית. במיוחד לאחר מגע עם אדם חולה או סביבתו.
*המנעות משהיה לא הכרחית במוסדות בריאות.
*המנעות מאכילת מוצרים מהחי שלא בושלו באופן יסודי.
*המנעות מאכילה משותפת מצלחת מרכזית עם אנשים אחרים (התגלו לאחרונה מקרים של הדבקות המונית כאשר מספר אנשים הכניסו כלי אכילה לצלחת מרכזית משותפת).
*המנעות מלחיצת ידיים, מתן "כיף", או נגיעה במשטחים ציבוריים (כגון פח זבל מרכזי, לחצן מעלית, דלת מונית…). במקרים שלא ניתן להתחמק, לא לגעת בפנים, ולשטוף ידיים עם סבון מיד כשניתן.
*הסרת נעליים והחלפה לנעלי בית מיד עם הכניסה לבית, כדי שלא להכניס הבית רוק של נשא שאולי נגע בנעל.
*במקרה של מגע הכרחי עם נשא או חשוד כנשא, שימוש בכפפות חד פעמיות, ומסכת אף/פה חד פעמית מהודקת היטב עם מקדם הגנה של מינימום N95 או ffp2. נגיעה במסכה היא כמו נגיעה בפנים והיא מדבקת. מסכות ללא מקדם הגנה כאמור, עשויות להועיל בכל זאת הן עבור נשא שלא ידביק אחרים, והן כהגנה מינימלית שאולי עדיפה על כלום – בפרט במקרה שמשתמשים בכמה מסכות אחת על השניה. עם זאת, שימוש ארוך מדי במסכה עלול ליצור מתחתיה לחות שמגדילה את הסיכון. להקטנת הסיכון בטיפול בחולה ניתן להשתמש גם במשקפי הגנה וביגוד מגן נוסף.
*בעת מחלה יש להשתעל לטישיו בלבד ומיד לזרוק אותו. אם אין טישיו, יש להשתעל למרפק ולא ליד. אם השתעלנו ליד, יש לשטוף אותה מיד היטב עם סבון (אם אין סבון אז אלכוג'ל או מגבוני אלכוהול).
*אם אין הכרח, כדאי להמנע מנסיעות לחו"ל (גם הטיסה כשלעצמה מהווה סיכון, וקיים גם סיכון להתקע בחו"ל לזמן לא ידוע במקרה של התפרצויות נוספות וסגירת גבולות).
*במקרה של הדבקות, ישנם הנחיות רבות שחשוב להקפיד עליהן, ניתן למצוא עוד כאן תחת הסעיף "הנחיות כלליות".

השוואת סיכונים בישראל ביחס לסין
במידה והוירוס יפרוץ בישראל, תרחיש שכנראה יקרה, ישראל תהיה כנראה בנחיתות ביחס למשל ליכולת של סין בנושא זה. לכן מומלץ ללחוץ על הממשלה ומשרד הבריאות להשקיע כאן ועכשיו משאבים גדולים להיערכות מוקדמת ככל הניתן.
הסיבות לנחיתות של ישראל מול סין באפשרות להתגוננות מפני מגיפה:
*לישראל משמעותית פחות משאבים מאשר לסין, שהיא מעצמה עולמית בגודל של יבשת.
*בסין מרוכזים מפעלים רבים שמייצרים ציוד נחוץ מגוון, לדוגמא ציוד הגנה לרופאים שכרגע קיים בו מחסור עולמי (כגון מסכות N95 ומעלה). אך המצב בישראל אינו כזה.
*סין מסוגלים לבנות בתי חולים בתוך 10 ימים, ישראל כנראה שלא.
*סין היא מדינת משטרה עם יכולות טכנולוגיות עליונות בתחום של מעקב ובידוד אזרחים על מנת לבלום התפשטות מגיפות, ישראל לא.
*בסין אנשים רגילים להשתמש באמצעי הגנה כגון מסכות אף/פה ואכן עושים בהן שימוש ושומרים על הגיינה, וגם לא מקובל שם תרבותית להגיע חולה לעבודה. בישראל המצב הפוך – אנשים מתביישים להשתמש באמצעי הגנה, אין מודעות להגיינה (לדוגמא אנשים רגילים לאכול יחד מצלחת מרכזית, דבר שהוכח כמדבק), ויש יותר מדי אנשים שמרשים לעצמם להגיע חולים לעבודה או למקום ציבורי ללא מסכה.
*בישראל שירותי הבריאות גם בימים רגילים נחשבים לשירותי בריאות בקריסה, וכבר היו מספר מקרים שרופאים התאבדו מהלחץ, כל זה ללא מגיפה.
*בסין נדבקו כבר כ1500~ אנשי רפואה, אך כמעצמה ויבשת יש להם רופאים שניתן להביא ממקומות אחרים. ישראל קטנה בהרבה והמותרות הללו לא בהכרח יהיו זמינות.

מידע נוסף:
מידע ממשרד הבריאות בישראל
ססטוס עדכני של התפשטות הקורונה
סטטוס עדכני של התפשטות הקורונה – בעברית
https://www.worldometers.info/coronavirus
https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/index.html
התפרצות נגיף הקורונה – ויקיפדיה
https://www.doctors.co.il/medical-articles/267476/
https://www.youtube.com/watch?v=mOV1aBVYKGA
https://www.youtube.com/watch?v=kIL5m5XznNY
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001318383